דף הבית למעלה מערכת הפורומים גלרייה כתוב אלינו מפת האתר חיפוש English

  מגדלי הפינקים

גבתונים אמריקאים חוחית אמריקאית סיסקין ראש שחור סיסקין אדום/רד סיסקין פינק הזעפרן פינק קובני

חוחית אמריקאית

 


 

 

שם עברי:

חוחית אמריקאית

Copyright: Laura Erikson

שם באנגלית:

American Goldfinch, Tristies

שם מדעי:

Carduelis tristis

גודל:

11 ס"מ

תוחלת חיים:

 

מזון:

תערובת זרעים לכנרים, מזון ירוק, מזון ביצים, זרעים מושרים ומונבטים,  מים מסוננים

מגורים:

כלוב מלבני, מינימום  100X50X50 ס"מ.

תיאור:

 

מקורה של החוחית האמריקאית בצפון אמריקה, מדרום קולומביה הבריטית בקנדה ועד מקסיקו שם היא נפוצה מאוד. סביבת המחייה שלה שדות עם עשבים ומישורי הצפה, כמו גם אזורים מעובדים, מטעים וגנים. בטבע ניתן למצוא אותן בקבוצות מעורבות קטנות של 8-10 זכרים ונקבות. הן ניזונות מזרעים, הראשים של דשאים ועשבים, וניצני פרחים של עצים כגון מייפל. במהלך חודשי החורף החוחיות נודדות לטווח קצר מתחומי ההתרבות בצפון לאזורים הדרומיים בתחום המחייה שלהן.

החוחית האמריקאית היא אחד משני סוגי הסיסקין המחליפים את הניצוי לפי העונה. הזכר דומה מאוד לסיסקין יארל (Yarrell's Siskin), וההבדל היחיד הוא שפס הכנף ביארל צהוב, לעומת הלבן בחוחית. נוצות התעופה בחוחית הן שחורות לחלוטין, והחוחית גדולה מעט מהיארל. 

החוחית ציפור עמידה מאוד ומתאימה לגידול בכלובי תעופה גדולים, ולא מתאימה לגידול בכלובים. ניתן להרבות את החוחית האמריקאית בכלובי תעופה מעורבים, על אף שבזוגות ההצלחה בריבוי גבוהה יותר. הציפור עמידה מאוד ותתרבה בהצלחה כל עוד מגנים בפני רוח ושומרים על יובש. השירה שלה נעימה ומלודית.

המזון הבסיסי מורכב מתערובת זרעים לכנרים. מזון רך, עלים ירוקים, ירקות וזרעים מושרים ומונבטים יתקבלו בברכה. יש דיווחים שגם מזון חי יאכל בכמויות קטנות. סידן בצורה של קליפות ביצה מבושלות וטחונות, צדפות גרוסות ועצם דיונון צריך להיות זמין תמיד.

החוחית האמריקאית היא דימורפית וקל להבחין בין הזכרים לנקבות. בעונת הריבוי קל מאוד לזהות את הזכרים לפי כיסוי הראש השחור, אך גם בניצוי החורף צבעי הזכר חזקים משל הנקבה עם מסכה צהובה המכסה את מרבית הראש אשר קטנה וחיוורת יותר בנקבה.

החוחית האמריקאית בונה את הקן בסלסילת קנרים, אך בדרך כלל תעדיף לבנות לבד בצמחייה. החלק החיצוני נבנה תחילה מחומרים גסים הכולל עשב וטחבים המודבקים על ידי רוק, ואחר כך הנקבה מרפדת את החלק הפנימי בחומרים רכים. ההטלה כוללת 4-6 ביצים. הדגירה נמשכת 11-15 יום, מתחילה לאחר הביצה השנייה או השלישית, ונעשית על ידי הנקבה בלבד, כאשר הזכר מאכיל את הנקבה בקן. לאחר הבקיעה מומלץ להרחיק את הזכר אם אחד מההורים מתחיל להראות סימני אגרסיביות. האכלת הגוזלים מתבצעת על ידי הנקבה בלבד. הגוזלים פורחים מהקן לאחר 11-17 יום, ונגמלים לאחר 21 יום נוספים. במהלך תקופת הגמילה ההאכלה מתבצעת על ידי הזכר.

לחוחית האמריקאית ארבעה תתי מינים:

  • Spinus tristis jewetti תחום תפוצה: S.W.Canada, N.W.USA

  • Spinus tristis pallidus תחום תפוצה: W.Can., W&C. USA, N.Mexico

  • Spinus tristis salicamans תחום תפוצה: S.W.USA, N.Baja California

  • Spinus tristis tristis תחום תפוצה: C.&S.E.USA, E.Mexico

 

מאמרים:

 

לקריאה נוספת:

http://www.hansclassen.de/siskins.htm

http://www.birds.cornell.edu/BOW/AMGO/

http://www.nhptv.org/natureworks/goldfinch.htm

http://www.wbu.com/chipperwoods/photos/goldfinch.htm

 

זו יכולה להיות המודעה שלך

   


 דף הבית ] למעלה ] עמותת מגדלי הפינקים ] משפחת הפינקים ] הזברה פינק ] מאמרים וחומר נוסף ] אינדקס המגדלים ] מחירון הפינקים ] קישורים ] פורומים חיצוניים ] הדואר שלי ] תנאי השימוש באתר ]

שלח דואר ל-webmaster@ifinch.org עם הערות והצעות.
כל הזכויות שמורות © 2006 עמותת מגדלי הפינקים
עדכון אחרון: 10/17/08