דף הבית למעלה מערכת הפורומים גלרייה כתוב אלינו מפת האתר חיפוש English

  מגדלי הפינקים

גראסים פרסון פינק מאסקד פינק זברה פינק גולדיאן פני ינשוף סטאר פינק פינק מצויר פינק הארגמן חזה ערמון דיאמונד צ'רי פיקטורלה

גולדיאן

 


 

 

שם עברי:

גולדיאן פינק, גולדן

שם באנגלית:

Gouldian, Lady Gouldian, Gould

שם מדעי:

Chloebia gouldiae, Erythrura gouldiae

גודל:

12-15 ס"מ

תוחלת חיים:

5-8 שנים

מזון:

תערובת זרעים לפינקים, עשבים עם זרעים, ירקות ועלים טריים, מזון ביצים מים מסוננים

מגורים:

כלוב מלבני, מינימום  60X35X40 ס"מ. המגורים צריכים להיות חמימים יחסית ומוגנים בפני הרוח.

תיאור:

 

מוצא הגולדיאן פינק באזורים הטרופיים בצפון אוסטרליה, שם ניתן למצוא שלושה צבעי ראש: שחור, אדום וכתום. הגולדיאן פינק הוא הפינק הנפוץ ביותר בשבי אחרי הזברה פינק והבנגלז. אין כל ספק כי הגולדיאנים הינם מבין הפינקים המרהיבים ביותר מכל הפינקים הטרופיים.

למרות נפיצות הגולדיאן בשבי, בטבע נותרו פחות מ-2,500 ציפורים. למד כיצד ניתן לסייע להצלתן.

בשנים האחרונות פותחו בשבי מוטציות רבות הכוללות חזה לבן וחזה לילך, גוף צהוב וכחול, צירופים של מוטציות אלה, כמו גם מגוון רחב של מוטציות נדירות יותר.

הגולדיאן פינק ניתן לריבוי בשבי בכלובי ריבוי נפרדים, או בלהקות המונות מספר זוגות, ומעדיפים לבנות את הקינים בקופסאות הטלה מעץ או פלסטיק. רצוי לעודד ככל האפשר את גידול הגוזלים על ידי ההורים, אם כי מקובל להיעזר בבנגלזים כהורים מאמצים לגוזלים.

המזון הבסיסי מורכב מתערובת זרעים איכותית לפינקים. מזון רך, עלים ירוקים, ירקות וזרעים מושרים ומונבטים יתקבלו בברכה. יש דיווחים שגם מזון חי יאכל בכמויות קטנות. סידן בצורה של קליפות ביצה מבושלות וטחונות, צדפות גרוסות ועצם דיונון צריך להיות זמין תמיד. הגולדיאנים רגישים יותר ממרבית הפינקים לזיהומים בקטריאליים ופטרייתיים. לכן חשוב לוודא כי כל המזון, ובפרט מזון טרי ומזון ביצים ניתן טרי ולא נשאר להתיישן בכלוב.הגולדיאנים יחיו היטב מתערובת זרעים איכותית לפינקים. יש לספק ויטמינים במי השתייה או במזון הרך פעמיים עד שלוש בשבוע. מרבית הגולדיאנים נהנים ממזון ירוק טרי הכולל חסה, מלפפונים, ברוקולי, עלי גזר ועוד.

ניתן ורצוי להוסיף מזון ביצים פעם פעמיים בשבוע (ויותר בזמן החלפת הנוצות), תוספת מזון הביצים תעלה את כמות החלבון במזון הדרושה במיוחד בתקופת ההחלפה והריבוי.

חובה להזכיר כי הגולדיאנים דורשים גישה למים שתייה נקיים כל הזמן. כמו מרבית הציפורים גם הגולדיאנים נהנים להתרחץ. אספקה שוטפת של מי רחצה מסייעת לשמירה על הנוצות, מקלה על הדגירה בקיץ, ומסייעת בהרחקת טפילים.

הגולדיאן נחשבים ציפור בינונית מבינת קושי הריבוי. עונת הריבוי העיקרית של הגולדיאנים בחצי הכדור הצפוני היא מאוקטובר ועד אפריל, למרות שבתנאים המתאימים הם ימשיכו ויטילו כל השנה. הם יסתדרו היטב בכלובי תעופה גדולים כמו גם בכלובי ריבוי. הם בונים את הקן בקופסת הטלה עם פתח עגול או חצי פתוחה, ואוהבים להסתתר באופן שלא ניתן לראות אותם מבחוץ. יכולת בניית הקן שלהם מוגבלת והם בונים אותו בעיקר מחומרים גסים, כאשר עיקר בניית הקן נעשיית על ידי הזכר המביא את חומרי הקינון, בעוד הנקבה מסדרת אותם. ההטלה כוללת 5-8 ביצים. הדגירה נמשכת 13-14 יום, ומתחילה מוקדם לאחר הביצה הראשונה עד השלישית. במהלך היום בני הזוג חולקים את הדגירה, אך בדרך כלל הזכר יישאר בחוץ בלילה. הגוזלים בוקעים קטנים ועירומים לחלוטין, וניתנים לזיהוי בקלות לפי הסימנים הזוהרים בשני צידי המקור. הישיבה על הגוזלים מתחלקת בין בני הזוג, כאשר הזכר נישאר מחוץ לקן בלילה. לאחר 10-14 יום, בתלות בגודל ההטלה, גם הנקבה תעבור לישון מחוץ לקופסת ההטלה.  הגוזלים פורחים מהקן לאחר 22-25 יום, ונגמלים לאחר 14-21 יום נוספים. במהלך תקופה זו בדרך כלל הנקבה תטיל כבר את המחזור הבא. יש מגדלים הממליצים להרחיק ביצים המוטלות לפני הגמילה של המחזור הקודם (אפשר להעביר לבנגלזים), מכיוון ששיעור ההצלחה של הטלה במצב זה אינו גבוה.

הצעירים מחליפים צבע בגיל 4-6 חודשים, אך התהליך יכול לקחת עד 9 חודשים.

הגולדיאנים ידועים לשמצה כזורקי גוזלים, כאשר לאחר הדגירה הם משליכים את הגוזלים החוצה מהקן. כל ניסיון להחזיר את הגוזלים בדרך כלל חסר תועלת, והגוזלים יושלכו שוב. בעיה זו אופיינית במיוחד לזוגות מתחילים או צעירים. לכן מגדלים רבים ממליצים לזווג זוגות הכוללים ציפור צעירה עם ציפור בוגרת.

מגדלים רבים נוטים להעביר את ביצי הגולדיאנים לבנגלזים לצורך ריבוי. מנהג זה נפוץ עד כדי כך שיש מגדלים אשר מאמינים שגולדיאנים אינם מסוגלים לגדל את הגוזלים לבד. המציאות מוכיחה כי שתי השיטות מניבות תוצאות טובות, ובגידול נכון ניתן בשתיהן להוציא ציפורים חזקות ובריאות. נושא השימוש בבנגלזים מהווה נקודת מחלוקת אמיתית בין מגדלים הדוגלים ב"שיטה הטבעית" לבין אלה הדוגלים בשימוש או העזרות הבנגלזים, ושומר נפשו ירחק מויכוחים אלה!

הגולדיאנים מופיעים במגוון מוטציות, עליהן ניתן לקרוא במאמרים המצורפים. המוטציות הבסיסיות כוללות:

  • צבע ראש: לגולדיאנים שלושה צבעי ראש המופיעים גם בטבע - אדום (דומיננטי תלוי מין), שחור (רצסיבי תלוי מין), וצהוב (רצסיבי לא תלוי במין, יבוא לידי ביטוי רק בציפור בעלת ראש אדום)

  • צבע חזה: לגולדיאנים שלושה צבעי חזה. סגול שהוא המופע הטבעי, לבן ולילך שפותחו בשבי. צבע החזה אינו תלוי מין, והסגול דומיננטי ללילך שדומיננטי ללבן.

  • צבע גוף: לגולדיאנים שלושה צבעי גוף בסיסיים, ושלוש קומבינציות של צבעים אלה. צבעים אלו יכולים להשפיע על צבע הראש הנראה.  צבע הגוף הטבעי הוא ירוק. צבע זה הוא תכונה קו-דומיננטית תלויה במין. גוף צהוב פותח בשבי והוא קו-דומיננטי לירוק ותלוי מין. גוף כחול היא תכונה רצסיבית בלתי תלויה במין. שלושת הצירופים כוללים מדולל/פסטל ירוק שהוא צירוף של ירוק וצהוב, פסטל/פסטל כחול שהוא צירוף של גוף ירוק, צהוב וכחול, וכסוף/לבן שהוא צירוף של צהוב וכחול עם חזה לבן.

בנוסף, יש מגוון מוטציות נדירות הכוללות: קינמון, ירוק ים, צהוב אוסטרלי, לוטינו, אלבינו ופקטור כהה. שינויים שיכולים להופיע כוללים מלניסטיות, פייד (pied), קו-אדום בחזה, חצויים (half-sider), חזה כחול, כנפיים לבנות, כחול מלכותי וכחול כהה. ורובם נובעים מבעיות ברות חלוף או שאינן עוברות בתורשה.

מאמרים:

 

זו יכולה להיות המודעה שלך

   


 דף הבית ] למעלה ] עמותת מגדלי הפינקים ] משפחת הפינקים ] הזברה פינק ] מאמרים וחומר נוסף ] אינדקס המגדלים ] מחירון הפינקים ] קישורים ] פורומים חיצוניים ] הדואר שלי ] תנאי השימוש באתר ]

שלח דואר ל-webmaster@ifinch.org עם הערות והצעות.
כל הזכויות שמורות © 2006 עמותת מגדלי הפינקים
עדכון אחרון: 10/17/08